הוראת היסטוריה ומוזיקה (1)

"ובתוך הדפים של הזמן שאבד, אנשים נגמרים ברגע אחד, אימפריות נופלות לאט". השיר היפה הזה, שכתב מאיר גולדברג ללחן של דן תורן, גרם לכמה מורים  להיסטוריה שאני מכיר לעשות שמיניות באוויר כדי להתאים אותו איכשהוא לתוכנית הלימודים. הוא לא מסתדר ממש עם שום אירוע ההיסטורי מציאותי (על מי מדובר כאן? אלכסנדר? הרומאים? נפוליאון?), ובכל מקרה הוא עוסק יותר במתח שבין הדרמה של שיעורי הבית בהיסטוריה לבין הדרמה האמיתית בבית.

כמורה להיסטוריה, אני מתפתה הרבה פעמים לשלב שירים על אירועים היסטוריים בתוך השיעורים, ולפעמים אני גם מצליח. האתגר האמיתי נמצא בכך שהרבה מהשירים הטובים על אירועים היסטוריים נכתבו באנגלית- מה שמצריך ממני גם לתרגם אותם. ובכל זאת, אין הרבה דברים שמשתווים למוזיקה ולכוח של המוזיקה.

יש המון שירים שנכתבו על אירועים היסטוריים. שירים מפורסמים יותר ופחות, מוצלחים יותר ופחות, מדוייקים יותר ופחות. ברשימות הבאות אני אסקור רק  מספר מצומצם של שירים שאני אוהב במיוחד, ומרגיש שהם משמשים כדרך הטובה ביותר להעביר את ההיסטוריה בהם הם עוסקים- לפי תקופות.

 

חלק א'- היסטוריה בכלל:

ההיסטוריה שלן המין האנושי רוויה במלחמות, ובוב דילן הצליח לכתוב על הרבה מהמלחמות האלו בשיר אחד, פציפסטי למדי, שנקרא With God On Our Side. בשיר הוא מתאר את כיבוש אמריקה בידי הלבנים, מלחמת האזרחים, מלחמת ארה"ב מקסיקו, מלחמת העולם הראשונה, השנייה והמלחמה הקרה, ואז חוזר לדון בישו וביהודה איש קריות, ומסיים בתפילה שאלוהים יפסיק את המלחמה הבאה. כניתוח היסטורי, השיר מציע כמה תובנות מבריקות במיוחד, כמו למשל אלו העוסקות בשתי מלחמות העולם

With God On Our Side

 

Oh the First World War, boys
It closed out its fate
The reason for fighting
I never got straight
But I learned to accept it
Accept it with pride
For you don’t count the dead
When God’s on your side

When the Second World War
Came to an end
We forgave the Germans
And we were friends
Though they murdered six million
In the ovens they fried
The Germans now too
Have God on their side

 

חלק ב': העת העתיקה וימי הביניים:

יציאת מצרים היא ללא ספק אחד האירועים המסופרים ביותר בתרבות המערבית: בספרים, בקולנוע ובמוזיקה. אך האם מישהו שכתב על עשרת המכות מנקודת מבטו של מלאך המוות (שכידוע על פי ההגדה כלל לא השתתף בסיפור…)?מטאליקה כתבו את השיר הזה, שלא נכנס להגדה של פסח, גם לא כתחליף לחד גדיא:

So let it be written\ So let it be done\ I'm sent here by the chosen one\ So let it be written\ So let it be done\ To kill the first born pharaoh's son. I'm creeping death.

Metallica

אירועים תנ"כיים, גם מהברית החדשה, וגם מסעות הצלב, מצאו ביטוי בעיקרבמוזיקת מטאל, שאני פחות אוהב. אני כן אוהב את המטאל המיושן  הזה (משנות ה 70), על ג'ינגיס ח'אן, וגם את השיר המטופש מאוד על ג'ינג'יס ח'אן שזכה באירוזזיזיון (כלומר- לא מטאל). אני מנסה לדמיין מה היה קורה לו ג'ינגיס ח'אן היה שומע את הפופ הגרמני האדיוטי הזה…

 

 

 

אחת הדמויות שהציתו את דמיונם של כותבי שירים במשך למעלה משש מאות השנים האחרונות היא ז'אן ד'ארק, הנערה הצרפתיה שסייעה לצרפתים לנצח את האנגלים במלחמת מאה השנים, הועלתה על המוקד ככופרת והוכרה לאחר מותה כקדושה. מטבע הדברים, ז'אן ד'ארק לא נחשבת כגיבורה שראוי לשיר עליה באנגליה, והשירים עליה מגיעים מעבר התעלה, מצרפת. בכל זאת, מי שרוצה שירים באנגלית על ז'אן ד'ארק, עליו לחפש במדינה שנשלטת על ידי מלכת אנגליה, אך התרבות הצרפתית שולטת בה: קנדה. ליאונרד כהן כתב שיר יפה ומרגש על הנערה האמיצה:

Now the flames they followed joan of arc\ As she came riding through the dark\ No moon to keep her armour bright\ No man to get her through this very smoky night.

ומה אתם יודעים, באותו אלבום מופיע עוד שיר על ז'אן ד'ארק, שנקרא הפעם: איש השנה האחרונה:

I was in that army, yes I stayed a little while\ I want to thank you, Joan of Arc, for treating me so well.

מעניין לציין, שבשיר הראשון (שמופיע בסוף האלבום), ז'אן ד'ארק מופיעה כקדושה, ואילו בשיר השני (שמופיע בתחילת האלבום), מציג אותה כמשהו אחר לגמרי- ואולי זהו הצד האנגלי של הסיפור? 

ארקייד פייר הם הרכב קנדי עכשווי שבא מאותה מונטריאול ממנה הגיע לאונרד כהן, וגם הם כתבו שיר יפה על ז'אן ד'ארק, שמופיע באלבום האחרון שלהם מ 2013. כאן הנטיות הצרפתיות ברורות הרבה יותר (וגם השפה הצרפתית, בה מושר חלק מהשיר):

 They're the ones that spit on you\ Cause they got no heart\ I'm the one that will follow you\ You're my Joan of Arc!

ולבסוף:

First they love you\  Then they kill you\ Then they love you again\ And then they love you.

עד כאן להיום, ובפעם הבאה: היסטוריה של העת החדשה. הישארו עמנו

מודעות פרסומת
תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s