המתופפים של פרל ג'אם

758px-Matt_Cameron_Pearl_Jamמעטות להקות הרוק המצליחות לשמור על יציבות ההרכב במשך יותר מעשור. להקות גדולות, הפועלות הרבה זמן, החליפו גיטריסטים (רד הוט צ'ילי פפרז החליפו ארבעה), באסיסטים, סולנים (דרים ת'יאטר, אליס אין צ'יינז), לפעמים גם כמעט את כל ההרכב (איירון מיידן, דיפ פרפל) וכמובן גם מתופפים. לפעמים החילופים עוברים "חלק" בקרב המעריצים, ולפעמים לא ממש, אך הם חלק מההתפתחות של להקות.

פרל ג'אם נחשבת בדרך כלל ללהקה "יציבה" יחסית, ששומרת על צליל פחות או יותר עקבי במשך יותר מעשרים שנה, עד כדי כך שאנשים נוטים לשכוח את החלפות המתופפים התכופות- שמייק מקרידי גיטריסט הלהקה הגדיר כ "קטע ספיינל טאפי". דווקא מאחורי החלפות המתופפים של פרל ג'אם עומדים סיפורים אנושיים על אמנות ועל חברות ולא מעט דרמה… הנה זה מתחיל:

         א.         הראשון – Dave Kruzen

כידוע, פרל ג'אם קמה מתוך אפרה של להקת הפולחן הסיאטלית Mother Love Bone. לאחר מותו הטראגי של סולן MLB, פנו ג'ף אמנט (בס) וסטון גוסארד (גיטרה) להקים הרכב חדש. ראשית הם צרירפו את מייק מקרידי לנגן גיטרה ואז פנו לג'ק איירונז, שניגן בעבר עם Red Hot Chili Peppers לתופף איתם. תזכרו את השם. איירונז סירב בנימוס להצטרף ללהקה, אך מצא לה סולן: אדי וודר הסופר כריזמטי. הלהקה קמה בסופו של דבר עם המתופף דייב קרוזן.  ב- 1991, אלבום הבכורה של פרל ג'אם, Ten, כלל להיטים רבים והפך לסנסציה בין לאומית, מה שהביא לצורך לצאת לסיבוב הופעות עולמי, אך אז הודיע קרוזן שהוא לא מתכוון לצאת לסיבוב הופעות. פרל ג'אם מצאה עצמה רגע לפני סיבוב הופעות ראשון- ללא מתופף.

         ב.         הקצר – Matt Chamberlain:

לא הרבה אנשים בכלל זוכרים ש מאט צ'מברליין ניגן עם פרל ג'אם. למעשה, הוא ניגן בכעשר הופעות- ובקליפ לשיר Alive. ואז הוא עזב. ושוב נותרה הלהקה ללא מתופף.

          ג.          המופרע- David Aberuzzi

אז צורף ללהקה דייויד אבורוזיי- לדעת רבים (ואני בתוכם) המתופף הטוב ביותר שניגן עם פרל ג'אם. אברוזייי היה חיית רוקנרול אמיתית, מכות הסנר שלו חזקות במיוחד, המעברים שלו מפתיעים ומרגשים, ותמיד נראה כאילו כל מכת סנר או מצילה בשבילו הם הרגע המשמח ביותר בחיים. לאחר שהוא ניגן עם הלהקה בסיבוב הראשון והמוטרף ב 1992, הוא הביא את הרוח הרוקיסטית לתוך האלבום השני –Vs.. כבר מהשיר הראשון אפשר לשמוע את הצהרת הכוונות של המתופף החדש: האלבום נפתח במעבר תופים, ניגוד מוחלט לפתיחה הפסיכדלית- אווירתית של האלבום הראשון… אברוזיי ניגן גם  באלבום הבא של הלהקה:  Vitalogy, וגם בו אפשר לשמוע את מכות הסנר האימתניות שלו.

אבל לא הכל הלך חלק. בכלל לא. אברוזיי חי את הרוקנרול עד  הסוף, טיפוס שונה לחלוטין משאר חברי הלהקה ה"חנונים". הוא השתולל בחזרות, הרס חדרי מלון בסיבובי הופעות, רב עם מעריצים- הכל כנהוג אצל מוזיקאי רוק משנות ה 70 ועד ימינו. דוגמא מעניינת לחוסר ההבנה בין אבאראצי לשאר חברי פרל ג'אם מופיע כבר ב Vs., האלבום הראשון בו הוא ניגן. השיר Glorified Version Of a G הוא שיר ציני נגד התרבות האמריקאית של נשיאת נשק על ידי אזרחים. הוא נכתב על ידי חברי פרל ג'אם כתגובה ל- מתופף שלהם. הסיפור הוא שאברוזיי בא לאולפן וסיפר בהתלהבות על האקדחים החדשים שקנה. אדי וודר ושאר החברים היו כל כך מזועזעים מהסיפור, שהם החליטו לכתוב בו במקום שיר מחאה נגד המתופף שלהם, שכמובן מנגן בשיר… אברוזיי השאיר נקמה קטנה משלו: מכיוון שגם השיר הזה נפתח במעבר תופים, הוא נהג בהופעות להתחיל לנגן אותו תוך כדי שאדי וודר ניסה להסביר לקהל במה עוסק השיר, ובכך להוציא את עוקץ המחאה. בסופו של דבר ביו חילוקי הדעות בין אברוזי לשאר חברי הלהקה עמוקים מדי, ותוך כדי ההקלטות של Vitalogy ב 1995 הם הראו לו את הדלת החוצה. פרל ג'אם נשארה שוב בלי מתופף.

         ד.         השקט- Jack Ironz:

מכיוון שפרל ג'אם רצתה להשלים את העבודה על Vitalogy, , היה צריך למצוא מתופף. וודר פנה לג'ק איירונז (זוכרים? זה האיש שסירב להצטרף ללהקה ב 1991), והציע לו, שוב, להצטרף. הפעם איירונז הסכים והוא חבר ללהקה לסיום העבודה. אחר כך הוא ניגן גם באלבום No Code (1996), ותרומתו הגדולה היתה בעבודה על האלבום Yield מ 1998. האלבום משקף את אישיותו של איירונז: טיפוס שקט, חייכן, נעים הליכות- ההיפך הגמור מדייויד אברוזי… אמנם Yield אינו סובל ממחסור בשירי רוק חזקים עם תופים דומיננטיים, אך הוא כולל גם בלדות וקטעים שקטים יותר, שמביאים לידי ביטוי את הצדדים האלו באישיותו של איירונז, כמו גם שאר הלהקה. Yield יצא, הצליח יפה, הגיע הזמן לצאת לסיבוב הופעות- ואיירונז הודיע שהוא לא מצטרף לסיבוב.

פרל ג'אם מצאו את עצמם, שוב, רגע לפני סיבוב הופעות סולד אאוט, אחת הלהקות הגדולות בעולם הרוק, מפורסמת ומוערכת- ללא מתופף.

         ה.         היציב- Matt Cameron:

חברי פרל ג'אם החליטו לפנות לחבר וותיק מסיאטל- מאט קאמרון. קאמרון ניגן במשך רוב שנות ה 90 עם להקת הגראנג' Soundgarden, שאך זה התפרקה (1998). בתחילת העשור הוא הצטרף לחברי פרל ג'אם ולסולן סאונדגרדן, כריס קורנל, בפרוייקט המחווה ל- Mother Love Bone, שנקרא Temple of the Dog. למעשה היתה זו סגירת מעגל עבור פרל ג'אם: מתופף שניגן איתם בתחילת דרכם (כאשר הוא היה מפורסם יותר מהם) חובר אליהם לקראת מה שכבר נראה כסוף הדרך.

מכיוון שהתאריכים לסיבוב ההופעות של 1998 כבר היו סגורים, היה על קאמרון ללמוד את כל הקטלוג של פרל ג'אם- כ 80 שירים בשלב הזה- תוך שלושה שבועות כדי שיוכל להצטרף לסיבוב. הוא עמד בהצלחה במשימה, הצטרף להקלטות האלבום הבא Binaural (2000) ולסיבוב שאחריו, ואז התברר שמה שנראה כ"תחילת הסוף" עבור פרל ג'אם היה בעצם רק פתיחה לשלב הבא: קאמרון מנגן עם הלהקה מאז 1998 ועד היום (כלומר, כפול משלושת המתופפים האחרים יחד), השתתף בהקלטות חמישה אלבומים- לא רק בנגינה אלא גם בכתיבה, והביא איתו מעבר לכישרון בנגינה, דבר שאף מתופף אחר בפרל ג'אם לא עשה לפניו- הוא גם שר.

כמה זמן הוא הולך להחזיק שם? בנתיים נראה שהוא מחזיק יפה.

Keep On Rockin' In the Free World

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s