ארכיון הרשומות עם התג "אברהם פריד"

פסח שמח,

לפני כמה ימים פרסמתי קישור לרשימה הזאת, שגרמה לי להיזכר באותם ימים רחוקים בהם היתי צורך אדוק של פופ "חסידי". זה גרם לי גם לחשוב קצת על המונח "מוזיקת שוליים":

מרדכי בן דוד ואברהם פריד

שוליים זו הגדרה רחבה. גם השוליים עצמם יכולים להיות מאוד רחבים. "שוליים" יכולים להיות סנובים היפסטרים שצורכים מוזיקה שאש לא מכיר, או פשוט כל מה שלא משמיעים בגלגלץ.

אני רוצה לכתוב על המוזיקה של החרדים. יש המון חרדים בארץ, ורובם לא שומעים גלגלץ. או רדיו לב המדינה. רובם כנראה מכירים את אריק אינשטיין ושמעו על (או את) שלמה ארצי או את יהורם גאון. בהכללה, אפשר לומר שחרדים צורכים בעיקר את הסגנון המכונה "מוזיקה חסידית", אך הקשר בינו לבין הניגונים החסידיים ששרו לפני מאתיים שנה במזרח אירופה הוא קלוש ביותר, במקרה הטוב.

ברשימות הבאות אני אנסה לסקור קצת את הפופ החרדי הנפוץ היום ולערוך היכרות, גם אם קצרה ושטחית, עם ז'אנר מרתק, שזמר בינוני בו מוכר יותר דיסקים משלומי שבן ביום טוב.

  1. עידן האיצטדיונים- מרדכי בן דוד ואברהם פריד

המונח "מוזיקה חסידית" נקשר במשך כמאתיים שנה עם אדמו"רים (מנהיגי קהילות חסידיות) אשר יצרו, ולפעמים אימצו, "ניגונים"- קטעים מושרים חסרי מילים (בדרך כלל), שהושפעו בעיקר מהמוזיקה המזרח אירופאית והבלקנית. הניגונים של כל חצר חסידית  נושאים אופי משלהם והם מהווים מושא למחקרים רבים- מוסיקולוגיים, דתיים, אנתרופולוגיים ואחרים. בשנות ה 60 של המאה ה- 20, לעומת זאת התחילו מוזיקאים חסידיים (כמו הרב שלמה קרליבך) ליצור בהשפעת מוזיקה מערבית קלאסית ופולק אמריקני, ולהקליט שירים שפנו לקהלים גדלים והולכים- לאו דווקא חסידיים.

את מהפכת הפופ החסידי בשנות ה 70 ובעיקר ה80 הוביל חסיד גור מניו יורק בשם מרדכי ורדיגר. ורדיגר גדל במשפחה בת דורות רבים של מוזיקאים: אביו דוד ורדיגר (נפטר במרץ האחרון, בגיל 91) היה חזן וזמר חסידי שהיה מקורב לאדמו"ר מגור- אחת החצרות החסידיות הגדולות ביותר בעולם. מרדכי ורדיגר שינה את שם משפחתו בשלב מוקדם ל"בן דוד", כדי להדגיש את ההשפעות שספג מאביו, אך למעשה אחראי ליצירתו של סגנון חדש לחלוטין- מוזיקת פופ מודרנית, מתובלת בגוונים חסידיים ויהודיים.

מרדכי בן דוד

מרדכי בן דוד התוה את הדרך לזמרי פופ חסידיים בשלושים השנים שעברו מאז ראשית הקריירה שלו: המקצבים בשירים שלו הם רוקיים מאוד, אך העיבודים הם תזמורתיים וללא סאונד של גיטרות דומיננטיות.  המילים לקוחות תמיד מן התנ"ך, למעט במקרים בהן הן כתובות באנגלית- שאז הן מקוריות.

בן דוד פרץ לתודעה עם שיר ביידיש דווקא: "יידן", שהוא למעשה גרסה ביידיש לשיר "ג'ינגיס קאן", שזכה שנה קודם באירוויזיון, ובכך יישם עיקרון נוסף בפופ החסידי: אפשר לאמץ כל סגנון מוזיקלי הבא מן החוץ, כל עוד המילים הן "יהודיות", והעיבודים סולידיים ובעלי צליל קלאסי.

בשנת 93' עשה בן דוד את הפריצה הגדולה שלו לקהל הישראלי החילוני עם הלהיט "משיח" (שהיה שיר האליפות של הפועל גליל עליון באותה שנה). מעבר להצלחה של "משיח" שהפופולריות שלו נמשכת עד היום, אפשר לזהות בו את מרכיבי הנוסחה הבן דוידית:  מלילים מן התפילה, במבטא "אשכנזי" כבד, פזמון קליט ומרובה "אוי אוי אוי", ולחן פופ דיסקו קצבי ורקיד. בן דוד הפך בעקבות "משיח" לכוכב אמיתי הממלא איצטדיונים בארצות הברית ובישראל, ולמלך הפופ החסידי למשך מספר שנים נוספות.

המתחרה הגדול ביותר, וגם שותף לדרך של מרדכי בן דוד בשלושים השנים האחרונות הוא אברהם פריד. פריד, חסיד חב"ד מניו יורק, הוציא את אלבומו הראשון בשנת 1981 (אז גם אימץ את שם המשפחה "פריד" – שם משפחתו המקורי הוא פרידמן, אלא שהוא התבייש שחבריו ידעו שהוא הוציא אלבום…), וכבר מתחילת הדרך הציג איכויות של פופ סטאר אמריקאי, הרבה יותר מאשר זמר חסידי מן השטעטל. במהלך שנות ה 90 הופיע פריד על במות המדיסון סקוור גרדן בניו יורק ואיצטדיוני טדי ורמת גן בארץ (בין השאר יחד בן דוד, כמו בשיר המצויין הזה בהופעה בניו יורק ), בהופעות אנרגטיות שהשפעות הדיסקו ובמיוחד מייקל ג'קסון הורגשו בהן לא מעט (השיר המופיע בקליפ הוא בארמית), שילב פריד בין הפופ/ רוק ה"חסידי" (כלומר מילים מן התפילה ומן התנ"ך, וסאונד חסר גיטרות), לבין שירים באנגלית (וביידיש) שהיו יכולים להופיע כחלק ממחזות בברודווי או בפסקול של "טופ גאן" או סרטים של יו גרנט.

בראשית שנות האלפיים, ככל שזמרים חדשים נכנסו לנעליהם של הוותיקים (בעיקר לאלו של פריד), חיפשו בן דוד ופריד קהלים חדשים: בן דוד חזר לסגנון החסידי ה"מסורתי" וזנח את

אברהם פריד וקובי אפללו

הפופ והדיסקו, ולעומתו פריד ניסה להתקרב אל המיינסטרים הישראלי, הקליט שירים של חנן יובל ועופרה חזה לצד שירים מקוריים בעברית מודרנית ואירח בהופעותיו אמנים כמו שלומי שבת ועמיר בניון.

עולם הפופ החסידי המשיך להתפתח במהירות בסוף שנות ה 90 ובעשור הראשון של שנות האלפיים, אך מורשתם של מרדכי בן דוד ואברהם פריד, הדינזאורים של הז'אנר, נשארה דומיננטית ורלוונטית, גם בקרב מוזיקאים צעירים יותר.

בפרקים הבאים:

  • הכוכבים הצעירים: מנדי ג'רופי, שוואקי, חיים ישראל
  • פורצי הדרך: אויף שמחעס, עדי רן, ליפא שמלצר
מודעות פרסומת